כתבות ומאמרים

האזינו לכתבה

“בואו לאכול מימונה" – כך סבתא הייתה מזמינה אותנו לאכול את הפיתה הראשונה שלאחר הפסח. אנחנו הנכדים קראנו לה בשם העממי יותר, ''פיתה עם ביצה''. אז חג פסח - זה חג של גאולה והתחדשות, אביב וניקיון, ויחד עם זאת מרגישים שתכף הוא נגמר וקשה להיפרד ממנו…

לילה שבין ה 2- ל 3- נובמבר 2014 דיווח ה”קוריירה דלה סרה”, העיתון האיטלקי הידוע, כי פסל ה”ג’זאלה והיפה” מטריפולי נעלם. מישהו עקר אותו ממקומו, וזה לאחר שמספר שבועות קודם לכן, קיצונים אסלמיים ירו רקטת RPG שפערה חלל בבטן שלה.

חובבי האומנות בעיר טריפולי נרעשו, והופצה שמועה שהסעירה את רשתות התקשורת בלוב. נמסר בה : “הג’יהדיסטים הרסו את הג’זאלה וכי טריפולי הפכה מרגע זה לאפגניסטן של עידן הטאליבאן”. בקריאה נעשה שימוש בשני מטבעות לשון שמהווים סמלים עבור אזרחי טריפולי, לוב. האחד הוא “הג’זאלה” מאחרוני סמליה של “טריפולי האיטלקית”, שריד קולוניאלי הנושא משמעות של יופי, מתינותדתית ומודרניות, והמטבע השני הוא “אפגניסטן של הטאליבן”. דימוי שהוא מאיומיו האחרונים של קד’אפי כשהוא נלחם על חייו והישרדותו של שלטון הדיקטטורה המושחת שלו. אותו נאום ידוע שבו איים כי ירדוף את מחוללי המהפכה, “זאנגה-זאנגה בית-בית” רגע לפני שעשו בו לינץ’ ברוטאלי. רצה לומר כי הוא החומה שמגינה על לוב מפני האסלאם הקיצוני כמו דעא”ש והטליבן האפגני שישתלטו על לוב בהיעדרו מן המפה הפוליטית האזורית.

עם זאת כשאמר את הדברים, כבר נסללו נתיבי הברחה של המוני אומללים ומבקשי חיים דרך לוב בדרכם לאירופה, ומאותם נתיבים גם חדרו כוחות
הרשע האיסלמיסטיים ללוב שהעירו את מלחמת השבטים הפנימית.
גונבים ללובים את לוב שני אלו כרוכים זה בזה בזעקתם הנואשת של תושבי טריפולי המפוחדים עד אימה מפני האסלאם הקיצוני, אף ששנים לוב היא ארץ מוסלמית- דתית למדי שרדפה אחרי ניצני חילוניות. עם זאת, ככל הנראה שררה שם גם מידה של מתינות, לפחות בעיני עצמם. בכל אופן, בעשור האחרון כוחות מיליציות מבעירים בה אש וכל דאלים גבר, כולם מאיימים לגנוב ללובים את לוב. רבים כבר נמלטו החוצה למקומות שקטים יותר בעולם, לעבוד ולשרוד, לחיות, אבל בעת הזאת ישנם כאלו ששבים אל בתיהם ואלו שנשארו כל הזמן, וביחד הם מנסים לשקם את ההריסות ופה ושם גם את חייהם, לבנות גשרים של שיח ידידות ושלום.

לכן נראה שהשחתתו ועקירתו של פסל האיילה או בשמו המקורי “היופי והג’זאלה” מביכים את הטריפוליטאים, חולשתם נחשפת כלפי העולם. הפסל שהיה ממוקם בטיילת, בלב מזרקה צנועה, בכיכר קטנה מוקפת עצי דקל, פסיעות אחדות מן הים היווה צומת ממשי ותרבותי ב”לונגו מארה”-פני העיר הפונים אל הים. הפסל העשוי ברונזה מציג עלמה עירומה שידה האחת אוחזת בכד וידה האחרת נוגעת כמעט מלטפת את צוואר האיילה, הג’זאלה – רז’אל.

פסל הג’זאלה

למעשה הפסל מציג תיאור רגע של חסד מתוך סיפור אכזרי מן המיתולוגיה היוונית- רומית. רגע של אהבה בין שני ציידים עזים,אלת-הציד היווניה“ארטמיס” או “דיאנה” בשמה הרומי,ואקטיון- גדול ציידי יוון. על פי המיתולוגיה אקטיון יצא לצוד עם כלביו,והגיע במקרה אל המקום שבו זרם מעיין שבו נהגה אלת הצייד,דיאנה,לרחוץ וראה את האלה במערומיה. היא הבחינה במבטו,בכל זאת מדובר בציידת שחושיה ודאי ערים,היא הייתה כל כך נבוכה וכעסה שהתיזה עליו עם הכד ממימי הרחצה ובכך הוא הפך לאיילה.

זהו רגע החסד המתואר בפסל, בו היופי, אותה אלת ציד מתפעלת מן השינוי, האיילה- הג’זאלה. המיתולוגיה מתארת רגע לאחר מכן את כלבי הציד של הצייד אקטיון שמזהים את האיילה – אדונם למעשה, כטרף… ואין לסיפור הזה סוף טוב. אבל רגע החסד של האהבה והשלום בין אנשי הדמים הונצח לעד בפסל שעורר אהבה בעיני כולם.

בשיחה עם ידידי “אור שלום” החיים כיום בטריפולי אני מבינה כי הטיילת כבר שונתה, והיא הפכה לרחבה שהורחקה מחוף הים בכמאה מטר. הכיכר של האיילה עמדה באמצע צומת של דרך ששמה השתנה ל”אל- פתאח” הכניסה לעיר. כביש שהחליף את ה”לונגומארה” –בעל שישה נתיבי נסיעה, שלושה לכל כוון, המסתיים בטירה העות’מנית הסמוכה לנמל ולכיכר השוהדא – “הכיכר הירוקה”. באזור הזה בימיה האיטלקיים והיפים של העיר היה מוקד חיי הלילה והבילויים של טריפולי. שם היו הקזינו, מועדוני הריקודים הסלוניים במלון אל-וודאן ובגראנד-הוטל, התיאטרון, בית האופרה ובתי הקפה.

טריפולי הקוסמופוליטית שמסוף שנות השישים הלכה ושקעה אל האסלם ואל דיקטטורת משטר קד’אפי שהלך וסגר עליה. נראה שכך היה גם גורלה של הג’זאלה, להיעלם מעולם שהקיום בו תלוי על חוט השערה, יופי הוא חסד ששמור כנראה לזמנים של שלום ושפע.

בזיכרונם של בני העיר: מוסלמים, נוצרים ויהודים, אף שבאסלאם כמו ביהדות קיים איסור דתי ל”פסל ומסיכה” שמורה לג’זאלה פינה של חיבה יתרה ונאספו מספר נקודות המלמדות על משמעות הפסל המהווה סמל לעיר:

• הפסל מייצג את נשות העיר טריפולי שהן יפות, מודרניות ובטוחות בעצמן.
• העלמה בפסל נקראת גם: כלת הים- עָרוּס אל בְּחָר.
• יש המכנים את המזרקה: מזרקת בתולת הים או האיילה והיפה.
• שמו של המבצע לשחרור של העיר טריפולי באוגוסט 2011 להפלת משטר קד’אפי נקרא: מבצע שחרור בת הים.
• יוצר הפסל הוא Angiolo Vannetti בשנת 1932 , תקופת איטליה- הפשיסטית בלוב.
• בעיני האיטלקים הנערה ייצגה את איטליה ותפקידה החשוב בהפרחת המדבר באמצעות מערכת המים שנבנתה על ידה. האיילה ייצגה את טריפוליטניה וקירניאיקה- שני חבלי הארץ שהתאחדו ב 1934- תחת השם מתקופת האימפריה הרומית: לוב.
• בעשור האחרון המזרקה הייתה מטרה לביקורת מצד אינטגרליסטים,מוסלמים דתיים קיצוניים,שניסו להסתיר את מערומי הנערה על ידי כיסויהבסמרטוטי בד. לאחר מכן ניסו לטשטש את קווי המתאר של הגוף על ידי הגדלת מספר זרנוקי המים שהותזו על הפסל.

כאמור, לבסוף בלילה של נובמבר 2014 , יד נעלמה עקרה את הפסל ממושבו בהוראת "מוכתר העיר" של האיסלמיסטים, מהדי אל הרטי, שאמר כי הג’זאלה נשלחה לתיקון בשל נזקי העימותים שהרסו את הפסל… אבל כבר שש שנים עברו מאז שנעלמו עקבות היופי והאיילה, ואף עצי הדקל היפים שהקיפו את המזרקה נעקרו לפני כמה זמן. הקערה, אגן המים שופץ והועבר לאיזו פינה צדדית, והיא מהווה מקור לבדיחות מצד בני
העיר שאומרים עליה כי היא: "נראית כמו אמבטיה מרוצפת חרסינה זולה" או כמו צלחת באזין ענקית -"הסעודה האחרונה שאלוהים נתן לבני העיר"…

המזרקה תמיד הייתה מוקד משיכה למטיילים וכאמור בסביבתה נמצאו מקומות הבילוי הכי פופולאריים בשנות ה-50 וה-60 . בימי שבת וראשוןהטיילת הייתה הומה אדם;משפחות,זוגות וקבוצות חברים שאהבו לנוח ולשבת סביבה.